הון עשיר על משנה שביעית · פרק 10 · משנה 6

בעיר. אע"פ שבני העיר הם אמודים בנכסים יותר מיושבי כפרים, ויש לאל ידם להוסיף עוד מעות לממשכו, עד שישאר שדהו חלוטה להם, אפי' הכי כותבין עליו פרוזבול, ולא אמרינן דכשדה שאינה שלו דמי:

בשביעית. אפשר דקמ"לן באמרו בשביעי' דלפעמים צריך לשמט אע"ג דעדין הוא בשביעית, כגון ספק חשיכה דיום אחרון של שביעית, שהוא אור יום ראשון דמוצאי שביעית, שאם בא להחזיר לו החוב אז אינו רשאי לקבלו בתורת פרעון, אלא אמר לו וכו':
שביעית מתחיל בעין ומסיים בויו, שיש למעלה עין רואה הארץ ומלואה שהיא שלו, כי בראה בששה ימים, שבשביל זה אמרו רז"ל (עי' סנהדרין לט.) שגזר הקב"ה על השביעית, ושלכן לא תעבד את האדמה אלא ששה שנים. ועוד העין תרמוז לעין שנה של גלות בבל, שהם כנגד כ"כ שמיטין ויובלות שלא שבתה הארץ, כמ"ש רש"י בתוכחה (ויקרא כו, לה), והויו ירמוז שלא כלו בני יעקוב בגלות, על כי ה' לא שינה דבורו דומיא דויו שלא נשתנ' לעולם כמשאז"ל (עי' סנהדרין כב.) בפסוק (שמות כז) ווי העמודים, כדכתיב (מלאכי ג, ו) אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם. ועוד דהויו נטלה יעקוב למשכון מאליהו כדי שיבא לבשר את בניו כמ"ש רז"ל (עי' רש"י ויקרא כו, מב) ואז יתקיים והיתה הארץ שבת לה':
סליק מסכת שביעית. אשר היא לבן צאן מרעית:
האל אותך ינצור לך ירעה בטוב מרעית.
אם שדך לא תקצור ביובל ובשביעית: