איזהו. בכמה נוסחאות ראיתי דהכא לא קתני איזה זה כמו במשנה א', אלא איזהו. וטעמא, דהכא רצה התנא להזכיר שני דברים הנזכרים כבר במשנה א', והם הלוף והדנדנה, אלא דהתם הוא העלה, והכא הוא העיקר, ומשום הכי קתני זהו, דהיא תיבה מורכבת מזה הוא, והכי פירושו איזה הוא הנזכר לעיל במשנה א'
קריאה במקור
הון עשיר על משנה שביעית · פרק 7 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומאכל בהמה. ולא הביא דוגמא אליו, ואפשר דאין לו דבר שיהיה בו רבותא לענין דין זה, ובאחריני דנקט הוא משום דאית בהו איזה רבותא, והבקי בהם ידענו:
דמיהן מתבערין עד ר"ה. מדלא קאמר בפירוש קודם ר"ה, ש"מ דלית ליה לר"מ זמן קצוב לביעו' דמיהן, אלא מיד שמכר חייב לבער דמיהן, ולפי זה יש שמבערים היום ויש למחר, עד ר"ה, ואפשר דקמ"לן נמי שאם לא מכרם בשביעית שאינו חייב לבער דמיהם, ואע"פ שהם של פירות שביעית, כיון שאין עיקר חיוב בעוריהו לדידיה אלא משום גזירה, כמו שכתב הר"ב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a96d2d86321f1ec5bab2778b82bd48562315545f8738745a55af88282f01815a