ומודים. ב"ה, במחליק. שהוא אסור, עד שיעשה כב"ש דאמרי יגום. ותיבת עד לא קאי אשיעור כריתת האילן כמו שחשב התי"ט, ובזה נחה הרגשתו דאמר דתיבת עד לא ניחא, דהא יגום פחות ממשרש הוא, ע"כ. ולא קתני סתם ומודים במחליק שיגום, לגלות דלא דמי ישרש דאמר ב"ה, להודאה דיגום, דישרש לאו דווקא אלא אם ירצה ישרש, ויגום דווקא:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה שביעית · פרק 4 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a96d2d86321f1ec5bab2778b82bd48562315545f8738745a55af88282f01815a