משנה שקלים · פרק 5

אלו הן הממונין שהיו במקדש. יוחנן בן פינחס על החותמות. אחיה על הנסכים. מתתיה בן שמואל על הפייסות. פתחיה על הקינין פתחיה זה מרדכי. למה נקרא שמו פתחיה. שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון. בן אחיה על חולי מעיים. נחוניא חופר שיחין. גביני כרוז. בן גבר על נעילת שערים. בן בבי על הפקיע. בן ארזה על הצלצל. הוגרס בן לוי על השיר. בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית אבטינס על מעשה הקטורת אלעזר על הפרוכת. ופנחס על המלבוש.

אין פוחתין משלשה גזברין. ומשבעה אמרכלין ואין עושין שררה על הציבור בממון פחות משנים. חוץ מבן אחיה. שעל חולי מעיים. ואלעזר שעל הפרכות. שאותן קיבלו רוב הצבור עליהן:

ארבעה חותמות היו במקדש. וכתוב עליהן. עגל. זכר. גדי. חוטא. בן עזאי אומר חמשה היו. וארמית כתוב עליהן. עגל. זכר. גדי. חוטא דל. וחוטא עשיר. עגל משמש עם נסכי בקר גדולים וקטנים זכרים ונקבות. גדי משמש עם נסכי צאן גדולים וקטנים זכרים ונקבות. חוץ משל אילים. זכר משמש עם נסכי אילים בלבד. חוטא משמש עם נסכי שלש בהמות של מצורעין:

מי שהוא מבקש נסכים. הולך לו אצל יוחנן. שהוא ממונה על החותמות. נותן לו מעות ומקבל ממנו חותם. בא לו אצל אחיה שהוא ממונה על הנסכים ונותן לו חותם ומקבל ממנו נסכים. ולערב באין זה אצל זה. ואחיה מוציא את החותמות ומקבל כנגדן מעות. ואם הותירו. הותירו להקדש. ואם פחתו. היה משלם יוחנן מביתו. שיד הקדש על העליונה:

מי שאבד ממנו חותמו. ממתינין לו עד הערב אם מצאו לו כדי חותמו נותנין לו. ואם לאו לא היה לו ושם היום כתוב עליהן מפני הרמאין:

שתי לשכות היו במקדש. אחת לשכת חשאים. ואחת לשכת הכלים. לשכת חשאים. יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי. ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי. לשכת הכלים. כל מי שהוא מתנדב כלי. זורקו לתוכה. ואחד לשלשים יום גזברין פותחין אותה. וכל כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית מניחין אותו והשאר נמכרין בדמיהן ונופלין ללשכת בדק הבית: