בעשר תאנים. אבל בירושלמי [*וכן במשנה דפי' שהזכרתי] בעשרים כמו בסיפא וכן העתיק הרמב"ם בפרק ה'. וזה שהקדים תאנים לאשכול שלא ככתוב כתבתי במשנה ח' פ"ו דברכות [ודע כי טעות יש שם. וכצ"ל שם וכן בבכורים המתבכר תחלה וכו'] :
קריאה במקור
תוספות יום טוב על משנה מעשרות · פרק 2 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מגרגר ואוכל. פירוש בעודו במחובר כמ"ש הרמב"ם בפירושו ובחבורו שלא יכרות האשכול כולו. כדי שלא יתחייב במעשרות שהרי לא קנה אלא הנתלש משא"כ בסיפא דאמר אלו במחובר קנה. ותנן בריש פ"ה דקונה במחובר לא נקבע למעשר והר"ב שפי' במחובר גבי רמון. הוא הדין לאשכול ואבטיח. והר"ש כתב במחובר גבי רמון ואבטיח ויותר היה נכון לפרש באשכול שהוא הראשון ומינה לאינך כמו שעשה הרמב"ם בפירושו:
[*מפני שקנה במחובר לקרקע. ונעשה כבעל הגינה דתנן לעיל בפרק קמא דאוכל מהן עראי עד שמגיע לביתו ועוד תנן לקמן [בריש פ"ה] במחובר לקרקע פטור. לשון הר"ש]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c641c09a6a711dad3751184db4f853ad30a7dcc59effc60f0d9e22c5b3e1bdf9