בשתי גיתות שחתכה ועשה גת לקצתה וגת לקצתה ואמרו או ששרף ה' בגת אחד אע"פ שהיתה כל אחת יוצאת לבדה כפי מה שקדם. ואמר האל ית' (שם) והזה אל נכח פני אהל מועד ולזה יצטרך שיזה כנגד פתחו של היכל והוא יראהו ר"ל ההיכל כמו שיתבאר בפ' שני ממדות: הזה מששית שביעית ר"ל שהוא טבל אצבעו טבילה ששית והזה ממנה ששית ושביעית הנה פסלה לפי שמתנאה כפי מה שהודעתיך על כל הזאה טבילה ואע"פ שהוא שב אחר זהו טבל טבילה שביעי' והזה ממנה הזאה שביעי' הנה זה לא יספיק לפי שהוא כבר פסלה אמנם אם הזה מטבילת שביעי ב' הזאות שביעית ושמינית הנה היא כשרה לפי שכבר נשלמו שבע הזאות כמצותה וכל מה שיבא אחר זה לא יפסידה וזה אפי' שב והזה שמינית או תשיעי' או עשירי' לא פסלה:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה פרה · פרק 4 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc3385891696374cc1b24b7231671625f81ad76f66f100470cb49be598b41c16