מעלין בגזירין. שני עצים ארוכים ומשופין היו נותנים לתוך אורך המערכה, דכתיב (ויקרא ו׳:ה׳) וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר, מלמד שטעונה שני עצים:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה תמיד · פרק 2 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכי כל העצים כשרים למערכה. דקתני החלו מעלין בגזרין סתם ולא קא מפרש מאיזה מין של עצים היו הגיזרים. ומשני, הן, כלומר הכל כשרים חוץ משל זית ושל גפן דאסורין משום ישוב ארץ ישראל, לפי שהן טוענים פירות. ואית דאמרי טעמא, לפי שהן נעשים דשן מיד:
מורביות. ענפים של תאנה. ודוקא תאנים רעות. דלא עבדי פירי:
ושל עץ שמן. העושה שמן אפרסמון. ואני שמעתי, שהוא האילן שקורים לו בלע״ז פינ״ו, ובערבי צינובו״ר. ואע״ג דעץ מאכל הוא אין בו צורך כמו בגפן וזית, הלכך לא אסרוהו משום ישובה של ארץ ישראל כדרך שאסרו הגפן והזית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ff14e5a620e5bc05764c56d55437808f58dfce54227082c51cb117bce35babe7