מי שהפך את זיתיו. ואירעו אבל. או אונס. או שהטעוהו פועלים. טוען קורה ראשונה. ומניחה לאחר המועד. דברי רבי יהודה. ר' יוסי אומר. זולף. וגומר. וגף כדרכו:
קריאה במקור
משנה מועד קטן · פרק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכן מי שהיה יינו בתוך הבור. ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו פועלים. זולף. וגומר. וגף כדרכו. דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר עושה לו לימודים. בשביל שלא יחמיץ:
מכניס אדם פירותיו. מפני הגנבים. ושולה פשתנו מן המשרה. בשביל שלא תאבד. ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד. וכולן אם כיונו מלאכתן במועד יאבדו:
אין לוקחין בתים. עבדים ובהמה. אלא לצורך המועד. או לצורך המוכר. שאין לו מה יאכל. אין מפנין מבית לבית. אבל מפנה הוא לחצרו. אין מביאין כלים מבית האומן. אם חושש להם. מפנן לחצר אחרת:
מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר אף מעבין. מוכרי פירות כסות וכלים. מוכרים בצינעה לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות. עושין בצנעה לצורך המועד. רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 675112a9a3522ba56506f54a84b3795ccc7eb8d6452901dc1278ace1e1708742