דאע"ג דבפיגול ונותר, נמי שייך טומאה, מיהא קיימא לן דבכביצה, ואנן תנן בכזית, על כרחך לענין איסור. ומכל מקום אי הוה כביצה, נמי דינא הכי לענין טומאה:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה טהרות · פרק 3 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כלומר, אע"פ שהגשמים המובלע בהם השלימו לכשיעור. וכמ"ש לעיל בסמוך. ועתוי"ט:
הוא ענין בפני עצמו לומר דאפילו שכבר נתמעטו ונטהרו, כשחזרו ונתפחו חזרו לאיסורן, דאין דיחוי:
וטמא. וקשה, טמא מאן דכר שמיה. ועוד, דהוה ליה למתני נמי ברישא טמא ולסיים נמי וחלב. ובמנחות דף נ"ד גרס. וחלב ול"ג וטמא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dd220ac4ab7cfb831fee722e15b630abe6934a173819598654ac56e5882fa8a4