מלאכת שלמה על משנה ביכורים · פרק 1 · משנה 11

ר"מ אומר אפילו שנים. אזיל לטעמי' ואע"ג דתנא לי' לעיל אורחי' דתנא למיתני הכי א"נ דלכתחלה נמי קורא דומיא דשלש לת"ק. וז"ל הרשב"א ז"ל בחדושיו שם פ' הספינה וא"ת תרי בבכורים למה לי דהא מדקתני הקונה ב' אילנות מביא ואינו קורא מכלל דשלשה קורא איכא למימר דילמא הוא הדין לשלשה וקמ"ל דאפי' בשנים מביא א"נ להודיעך כחו דר"מ לפיכך חזר ושנה אחרת ומיהו אם הי' שונה זו בלבד תחלה דקתני שלשה קורא ר"מ אומר אפילו שנים לא הי' צריך לדבר אחר אלא ניחא לי' למיתנינהו לכולהו בהדיא ע"כ:

קנה אילן וקרקעו. ומפ' עולא דהיינו ששה עשר אמה לכל רוח וקשה דמאי אתא לאשמועינן ונראה לפ' דדייק לן וקרקעו לומר קרקע הצריך לו ואע"ג דהשרשים מתפשטין יותר מט"ז ואין להקפיד אלא על מה שצריך. הר"ש שירילי"ו ז"ל:

ר' יהודה אומר אף בעלי אריסות וכו'. עיין במה שכתבתי לעיל סי' ב' בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל. ועוד כתב כאן דמכריח בירושלמי דמתני' דהכא באריס לעולם מיירי והיינו דקתני הכא בעלי אריסות וחכירות ולא תני אריסין וחכורות כדקתני בריש פירקי' ובעלי אריסות משמע שהן בעלים באריסות דלא מצי מסלק להו ובהא הוא דפליגי ר' יהודה ורבנן ע"כ:

בפי' ר"ע ז"ל דסבר ר' יהודה אריס וחוכר יש לו קנין וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה בדוי הוא ולפי דבריו הי' ראוי שר"י יחלוק לעיל משנה ב' האריסין וכו' ובירושלמי אינו אומר כן אלא יש שם מחלוקת בדבר אם מדבר בחכירות בתי אבות כלומר חכירין או אריסין שיש להם קרקע זו בחכירות לעולם והרי הם כשותפין בקרקע אבל סתם חוכר לא ומ"ד דלא מיירי אלא בבעלי החכירות והאריסות כלומר המחכיר שהקרקע שלו וצ"ע היאך יביא הרי אין לו בפירות כלל ואפשר לומר שלמ"ד שחייבים להביא א"כ צריך הוא החוכר להניחו לקחת בכורים מן השדה ואפילו חכר סתם הוי כאילו פירש עכ"ל ז"ל: