בתוי"ט ד"ה מזכירין. איכא למידק אמאי לא תני זוכרין כו' ול"נ דאי תנא זוכרין ה"א דיצא בהרהור כדאמרינן (מגילה י"ח) זכור יכול בלב להכי תנא מזכירין דמשמע שיאמרו בפה ובזה יהא מזכיר גם את חבירו השומע שיאמר גם הוא (כה"ג כתב בעצמו ריש תענית) וכדאמר ראב"ע שתאמר יצ"מ. וכן מסיק הש"א בתשו' י"ג דאינו יוצא בהרהור ע"ש. ותנא לישנא דקרא נקיט למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. [עי' בתוי"ט רפ"ק דתענית עמ"ש מזכירין גבורות גשמים. ובאמת נראה פשוט ששורש זכר בבנין קל הוראתו שמירת הדבר בלבו ומחשבה. ואך בהפעיל הוא יוצא בדבור. וכן ראיתי בס' זרע יצחק שכ"כ והביא דאיתא במדרש זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלב ת"ל לא תשכח כו'. ושכח במח"כ שזהו גמרא מפורשת במגילה (י"ח א') ומקורו מת"כ ומספרי. אח"ז [ראיתי] שגם הרמ"ז כ"כ ומביא ממגילה. ועי' בב"ד ובש"ל וכ"כ בלח"ש. - מבנו הגרמ"ש ז"ל]:
קריאה במקור
רש״ש על משנה ברכות · פרק 1 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 87184454247cf02170f96bbef1177cd33fceaa5b53905fab2fea875e0722ae93