ואמרו אמן
תנא לא נקט רק ב' אופנים דנשבע מפי עצמו [דגם עונה אמן כמוציא שבועה מפיו דמי [כשבועות דכ"ט ב']. דאיידי דמושבע מפי עצמו אתא מדרשא מפקדון [כמכילתן דל"א א'] חביבא ליה. וכ"ש מושבע מפי אחרים דמפורש בקרא גבי עדותו כדכתיב ושמעה קול אלה. ולפיכך בהשיבו אחר שבועתו אין אנו יודעין, או ששתקו אחר שבועה וכבר כפרו קודם שהשביען, דהנך תרתי גוונא מושבע מפי אחרים הוה, דכ"ש דחייבין [כרמב"ם פ"ז ופ"ט משבועות ה"י]. מיהו לרש"י שתיקה לא מהני. [ואי"ל מה מהני שבועה הרי כבר אמרו אין אנו יודעין, ואין חוזר ומגיד. י"ל דמאין אנו יודעין ליודעין אנו לא מקרי חוזר ומגיד, כשנותן אמתלא לדבריו דמפני חומר שבועה חוזר בו [ח"מ כ"ט]:
תנא לא נקט רק ב' אופנים דנשבע מפי עצמו [דגם עונה אמן כמוציא שבועה מפיו דמי [כשבועות דכ"ט ב']. דאיידי דמושבע מפי עצמו אתא מדרשא מפקדון [כמכילתן דל"א א'] חביבא ליה. וכ"ש מושבע מפי אחרים דמפורש בקרא גבי עדותו כדכתיב ושמעה קול אלה. ולפיכך בהשיבו אחר שבועתו אין אנו יודעין, או ששתקו אחר שבועה וכבר כפרו קודם שהשביען, דהנך תרתי גוונא מושבע מפי אחרים הוה, דכ"ש דחייבין [כרמב"ם פ"ז ופ"ט משבועות ה"י]. מיהו לרש"י שתיקה לא מהני. [ואי"ל מה מהני שבועה הרי כבר אמרו אין אנו יודעין, ואין חוזר ומגיד. י"ל דמאין אנו יודעין ליודעין אנו לא מקרי חוזר ומגיד, כשנותן אמתלא לדבריו דמפני חומר שבועה חוזר בו [ח"מ כ"ט]: