קריאה במקור

יכין שבועות · פרק 7 · סעיף 41

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
עד שיטול דינרו
לכן מסתבר טפי שכבר נתן הלה הדינר. ולהכי גם בסיפא ישבע הבעה"ב [ולרש"י גם הכא ארישא קאי וכלעיל]. והא דלא קאמר בחנווני בהאי לישנא דקאמר בשולחני, אין דרך וכו'. ה"ט דדרך חנווני להקיף, רק דזה מודה שלא מכר בהקפה. והא דלא נקט בשולחני כמו דנקט בחנווני, כל שהאיסר בידו ידו על העליונה. ה"ט משום דלפעמים מחליף בעה"ב איסר שלו בפרוטות של שולחני. לפיכך תנא לישנא דליכא למטעי בה. מיהו אצטריך פלוגתייהו בפירות ובמעות, דבפירות קמ"ל אף דדרך חנווני למהר ליתנן לבעה"ב, ומסתבר שנתנן קודם שלקח הדינר, אפ"ה ס"ל לר"י דבעה"ב נשבע. ובסיפא קמ"ל דאף שאין דרך השולחני ליתן המעות עד שיקבל הדינר, אפ"ה ס"ל לרבנן דשולחני נשבע. וקיי"ל בכולהו כת"ק [צ"א]. מיהו כל זה במודים שכבר נתן הדינר, אבל במכחישין זא"ז בנתינת הדינר, דזה אומר נתתי לך הדינר וזה מכחיש, כ"ע מודים דהו"ל כופר הכל ופטור:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: d06f2e03a559d13ffac062c46497abed92c880eff0d27067e2a0f3817be343d3