אמר רבי שמעון מה טעם הואיל ואינם יכולים לחזור ולהודות
ר"ל להכי פטור על שבועות האחרונות, דממ"נ אם השתיקות הראשונות ככפירה, שוב אין ראויין להשביען. ואם אינן ככפירה, לא חלה שבועה על שבועה, דהרי מושבעין ועומדין. וא"כ הא דכתיב לאחת, דדרשינן מנה לחייבו על כל א' וא', אנשבעו חוץ לב"ד וכפרו בב"ד קאי, משום דחוץ לב"ד לא היו השבועות שאחר הכפירה לבטלה, דיכולין אח"כ להודות בב"ד. [ונ"ל דלהכי נקט ר"ש מ"ט וכו'. דמלבד דר"ש בכל דוכתא דריש טעמא דקרא [כקידושין דס"ח ב'], הכא כוונתו לגלויי דינא אליבא דר"מ [לעיל במ"א], דס"ל דמושבע מפי עצמו חוץ לב"ד נמי חייב, וסד"א מפי עצמו חוץ לב"ד אליבא דר"מ כמושבע מפי אחרים בב"ד לרבנן, ולא יהא חייב רק א'. קמ"ל דטעמא דרבנן דחייב רק א', מדאין יכולין לחזור ולהודות. משא"כ חוץ לב"ד הרי יכולין לחזור ולהודות]:
ר"ל להכי פטור על שבועות האחרונות, דממ"נ אם השתיקות הראשונות ככפירה, שוב אין ראויין להשביען. ואם אינן ככפירה, לא חלה שבועה על שבועה, דהרי מושבעין ועומדין. וא"כ הא דכתיב לאחת, דדרשינן מנה לחייבו על כל א' וא', אנשבעו חוץ לב"ד וכפרו בב"ד קאי, משום דחוץ לב"ד לא היו השבועות שאחר הכפירה לבטלה, דיכולין אח"כ להודות בב"ד. [ונ"ל דלהכי נקט ר"ש מ"ט וכו'. דמלבד דר"ש בכל דוכתא דריש טעמא דקרא [כקידושין דס"ח ב'], הכא כוונתו לגלויי דינא אליבא דר"מ [לעיל במ"א], דס"ל דמושבע מפי עצמו חוץ לב"ד נמי חייב, וסד"א מפי עצמו חוץ לב"ד אליבא דר"מ כמושבע מפי אחרים בב"ד לרבנן, ולא יהא חייב רק א'. קמ"ל דטעמא דרבנן דחייב רק א', מדאין יכולין לחזור ולהודות. משא"כ חוץ לב"ד הרי יכולין לחזור ולהודות]: