וחכמים פוטרין
דס"ל אף דמכלל הן נשמע לאו, עכ"פ צריך לפרש כדכתיב ושמעה קול אלה ולא המדוייק מכלל ברכה דעכ"פ קול ליכא, ולהכי פטור. וכללא דפרקן, שבועת העדות צריך י' דברים. (א) שישביען התובע בעצמו או שלוחו הבא בהרשאה [משנה י"ב]. (ב) שיתבע ממון [מ"ח]. (ג) שיהיה הממון מטלטל [מ"ה]. (ד) שקדמה ידיעתן העדות לשבועה [מ"ט]. (ה) שאין עדים אחרים בדבר כאן [מ"ד]. (ו) ושהתובע ייחד עדיו [מ"י]. (ז) ושהעדים כפרו אחר תביעתו [מ"ג]. (ח) ושהכפירה היתה בב"ד [מ"ג]. (ט) ושהשבועה היתה בשם או בכנוי [מי"ג]. (י) ושהשביען בלשון שמבינים [סוטה דל"ב א'. ועי' רמב"ם פ"ט משבועות]. אם חסר חד מהנך, או שהן קרובים או שאר פסולין לעדות, פטורים משבועת עדות. אבל חייבין משבועת בטוי כשנשבעו הן בעצמן או ענו אמן אחר שבועתו. והחילוק ביניהן עי' בהקדמת פ"ג. ומה דאמרינן בש"ס [דל"ה ב'] כל שלמה האמור בשיר השירים קודש, נדחק רבינו הרא"ש בפירושו דר"ל לידע פירוש מלת שלמה שבשה"ש. ול"מ נ"ל לעניין אם אמר לו הנני משביעך בשם שלמה שבשה"ש, חייב דלא גרע מכנוי:
דס"ל אף דמכלל הן נשמע לאו, עכ"פ צריך לפרש כדכתיב ושמעה קול אלה ולא המדוייק מכלל ברכה דעכ"פ קול ליכא, ולהכי פטור. וכללא דפרקן, שבועת העדות צריך י' דברים. (א) שישביען התובע בעצמו או שלוחו הבא בהרשאה [משנה י"ב]. (ב) שיתבע ממון [מ"ח]. (ג) שיהיה הממון מטלטל [מ"ה]. (ד) שקדמה ידיעתן העדות לשבועה [מ"ט]. (ה) שאין עדים אחרים בדבר כאן [מ"ד]. (ו) ושהתובע ייחד עדיו [מ"י]. (ז) ושהעדים כפרו אחר תביעתו [מ"ג]. (ח) ושהכפירה היתה בב"ד [מ"ג]. (ט) ושהשבועה היתה בשם או בכנוי [מי"ג]. (י) ושהשביען בלשון שמבינים [סוטה דל"ב א'. ועי' רמב"ם פ"ט משבועות]. אם חסר חד מהנך, או שהן קרובים או שאר פסולין לעדות, פטורים משבועת עדות. אבל חייבין משבועת בטוי כשנשבעו הן בעצמן או ענו אמן אחר שבועתו. והחילוק ביניהן עי' בהקדמת פ"ג. ומה דאמרינן בש"ס [דל"ה ב'] כל שלמה האמור בשיר השירים קודש, נדחק רבינו הרא"ש בפירושו דר"ל לידע פירוש מלת שלמה שבשה"ש. ול"מ נ"ל לעניין אם אמר לו הנני משביעך בשם שלמה שבשה"ש, חייב דלא גרע מכנוי: