בועז על משנה שבת · פרק 6

וק"ל הרי אסור משום מראית עין. מדמחזי כפרועת ראש. דאפי' בחצר עכ"פ כעוברת על דת יהדות הוה (כב"ש אה"ע קט"ו סק"ט). והרי אפי' באיסור דרבנן אסור משום מראית עין (כא"ח ש"ה סי"א ותרע"א ס"ח. וי"ד פ"ז ש"ך סק"ו). ואי"ל דהכא בבתולה מיירי. דהרי בש"ס (דס"ד ב') קאמר הטעם שהתירו לה אלו שלא תתגנה על בעלה. וליכא למימר נמי דמיירי הכא במכוסים השערות בשבכה. וע"י שיתעבה השבכה. תראה כבעלת בשר וכמו כן צ"ל ביבמות (קט"ז ב') ע"ש. ובכה"ג אפי' ברה"ר שרי. דומיא דנזמי אוזן לעיל י"ב. זהו דוחק. ונ"ל דמיירי הכא בחצר שאין רבים בוקעין בו דשרי (כב"ש שם). ובהא מיושב קו' תוס' במכילתין (דנ"ז ב') ד"ה אין. דלמה לא נקט ברישא דברה"ר אסור פאה. ולדברינו מיושב שפיר. דלהכי לא נקט לה התם משום דבל"ז אסור. מיהו לדברי תוס' שם. נ"ל דמיירי הכא בלובשתן על השבכה רק לקישוט. וניכר ע"י השבכה שאינן שערותיה (ועי' מג"א ע"ה סק"ה. ועטרת זקנים ואשל שם סק"ה. ותשו' ב"ש סי' י"ז. ובד"מ א"ח סי' ש"ג ז'. ובמשבצות שם סק"ט ובשלטי גבורים כאן בפרקן):