בהר"ב ד"ה כדי שיבטל כו' כאותה שאמרו בפ' במה אשה כו'. לפנינו שם איתא אפי' הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה וכן במו"ק (ט"ז ב') מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה ומבטלה ולשון זה יותר נאות לעניננו:
קריאה במקור
רש״ש על משנה אבות · פרק 2 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם בתוי"ט סד"ה הלל. וזו היא הסבה כו' שגורס כו' הלל אומר כו' ול"נ דלא מהשם הוא זה אלא משום דבסוכה (נ"ג) מביא הש"ס הא דגולגולת ע"ש הלל הזקן:
שם ד"ה שא"א לשמוע. אבל הרמב"ם כו' שלא יהא פשוטו הדברים מרוחק מאד ובטל כו' חיסר הרבה בהעתק וע"ש בשלימותו אבל ק"ל שהרי רוב דברי חז"ל בהגדה המה ע"ד זה וכמו שהאריך בעצמו בזה בתחלת פרק חלק ודע שבציון הרע"ב ט"ס וצ"ל וסופו להשמע בו' לא בשי"ן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0bb6a040def61719eded3cd3ac098b96e41f59fdb895ea5227c481f798647d34