בהרע"ב ד"ה ביושבים כו' והשתא מיירי בענין הסברא הישרה כו'. ולפ"ז צל"פ משפך כו' היינו ששכלו גס ואין מתקבל על לבו שום ד"ת שלומדין אותו לכן למודו הוא מקופיא ומשכח מהר ומשמרת כו' היינו שאין שכלו ישר ושלם והעקב לו למישור ומתקבל על לבו ולכן זוכרו והישר אצלו לעקום ואינו מתקבל עליו ושוכחו מיד:
קריאה במקור
רש״ש על משנה אבות · פרק 5 · משנה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0bb6a040def61719eded3cd3ac098b96e41f59fdb895ea5227c481f798647d34