משנה ביכורים · פרק 3

כיצד מפרישין הבכורים. יורד אדם בתוך שדהו. ורואה תאנה שבכרה אשכול שביכר רמון שביכר קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים. ורבי שמעון אומר אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע:

כיצד מעלין את הבכורים. כל העיירות שבמעמד. מתכנסות לעיר של מעמד. ולנין ברחובה של עיר. ולא היו נכנסין לבתים. ולמשכים היה הממונה אומר. קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו:

הקרובים מביאים התאנים והענבים. והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים. והשור הולך לפניהם. וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו החליל מכה לפניהם. עד שמגיעים קרוב לירושלם. הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם. ועטרו את בכוריהם. הפחות הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם. לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם. ושואלין בשלומם. אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום:

החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית. אפילו אגריפס המלך. נוטל הסל על כתפו. ונכנס עד שמגיע לעזרה. הגיע לעזרה. ודברו הלוים בשיר ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי (תהלים ל, ב):

הגוזלות שעל גבי הסלים היו עולות. ומה שבידם נותנים לכהנים:

עודהו הסל על כתפו. קורא מהגדתי היום לה' אלהיך (דברים כו, ג) עד שגומר כל הפרשה. ר' יהודה אומר עד ארמי אובד אבי. הגיע לארמי אובד אבי. מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו. וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו וקורא מארמי אובד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה. ומניחו בצד המזבח והשתחוה ויצא:

בראשונה כל מי שיודע לקרות קורא. וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו. נמנעו מלהביא. התקינו שיהו מקרין את מי שיודע. ואת מי שאינו יודע:

העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב. והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה. והסלים והבכורים ניתנין לכהנים:

רבי שמעון בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים. רבי עקיבא אומר אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים:

רבי שמעון אומר שלש מדות בבכורים. הבכורים ותוספת הבכורים. ועיטור הבכורים. תוספת הבכורים. מין במינו. ועיטור הבכורים. מין בשאינו מינו. תוספת הבכורים נאכלת בטהרה. ופטורה מן הדמאי. ועטור הבכורים חייב בדמאי:

אימתי אמרו תוספת הבכורים כבכורים. בזמן שהיא באה מן הארץ. ואם אינה באה מן הארץ אינה כבכורים:

למה אמרו הבכורים כנכסי כהן. שהוא קונה מהם עבדים וקרקעות. ובהמה טמאה. ובעל חוב נוטלן בחובו. והאשה בכתובתה כספר תורה. ורבי יהודה אומר אין נותנים אותם אלא לחבר בטובה. וחכמים אומרים נותנין אותם לאנשי משמר והם מחלקין ביניהם כקדשי המקדש: