תוספות יום טוב על משנה חולין · פרק 3 · משנה 2

ואלו כשרות בבהמה. כולהו צריכי כדפרשינן בריש פירקין:

נפחתה הגלגולת ולא ניקב קרום של מוח. עיין מ"ש במשנה ג' פ"ב דאהלות:

[*שניקבו זה לתוך זה. עיין מ"ש במשנה דלעיל בד"ה שנקבו לחוץ וכו' בס"ד:

ניטל הטחול וכו'. כתב הר"ב אבל ניקב כו' טרפה שעל ידי הנקב הוא הולך ומוסיף מכאוב והחולי רב בגופה. רש"י. ועיין במשנה ה' פ"ו דבכורות]:

ניטלו הכליות. כתב הר"ב אבל הכוליא שהקטינה מחמת חולי. כי חזינן שהקרום שלה כווץ. הר"ן. [*ומ"ש הר"ב. כענבה פי' רש"ל כמשמעו ענבה ממש דלא כפי' שבב"י סי' מ"ד]:

וחרותה בידי שמים. כתב הר"ב והיכי ידעינן כו' מביא כלי חרס לבנים וממלאן כו' ובגמרא [נ"ה ע"ב] הנהו דכרי דצמיק ריאה דידהו כו' בקייטא אייתי משיכלי חורי ומלינהו וכו'. ומשום דהרבה היו. קאמר נמי דמייתי הרבה כלים והר"ב נמשך ג"כ בזה לפרש בלשון רבים:

הגלודה. פי' הר"ב שהופשט עורה כו' ואם נפשט ממנה רוחב סלע על פני כל השדרה. דאילו על מקצת השדרה וכל העור קיים מתירין. דודאי היכא דניטל כל העור בעינן שנשתייר רוחב סלע על פני השדרה ממש מפני שאין שם עור שיציל זולת זה. אבל ביש עור אחר מצטרף להציל כגון זו שכל שאר עור הגוף קיים. אין הדעת נותנת כשניטל העור מקום חוליא א' או ב' שתטרף. כי אם בכולן ורובן ככולן ב"י סי' נ"ט בשם הרשב"א:

וחכמים פוסלין. איכא טובא בפרקין ובפ' דלקמן משנה ו' דתני בל' פסול. והכוונה דטרפה: