קריאה במקור

ברטנורא על משנה פסחים · פרק 9 · משנה 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

צא ובקש. את האבוד ושחוט עלינו:

אם שלו נשחט ראשון. הואיל והם אמרו לו שחוט עלינו על שלו הם נמנים ושלהם ישרף, דפסח בלא בעלים הוא ואוכלין כולם משלו:

ואם שלהן נשחט ראשון. הוא אוכל משלו, שהרי לא נמנה על שלהן. והן אוכלין משלהן, שהרי חזרו בהן מן האבוד ומשכו ידיהן ממנו:

והן אינן אוכלין עמו. שמא שלהן נשחט ראשון ומשכו ידיהן מזה:

ושלהן יצא לבית השריפה. שמא שלו נשחט ראשון ואין נמנין על השני:

ופטורין מפסח שני. דממה נפשך בראשון נמנו, ואכילה לא מעכבת:

אמר להן. אותו היחיד שהלך לבקש את האבוד, אם אחרתי תמנוני עמכם ושחטו עלי. והם לא אמרו לו שחוט עלינו:

הוא אוכל עמהן. ושלו ישרף. כיון שהמנוהו על שלהן הרי נמשך מן הראשון וחזר בו משליחותו:

ושלו יצא לבית השריפה. שמא שלהן נשחט ראשון ונמשך [משלו, שהרי] עשאן שלוחין:

ופטור מפסח שני. דממה נפשך בראשון נמנה, ואכילה לא מעכבת:

אמר להן. שחטו עלי אם אחרתי:

ואמרו לו. בקש ושחוט עלינו:

יאכלו כולם מן הראשון. דהוא שלוחם והם שלוחיו:

ואם אין ידוע איזה ראשון שניהם ישרפו. ופטורים מפסח שני:

אינן חייבין באחריות זה לזה. אין להם טענה זה על זה. אין חוששין איזה ראשון, אלא הוא אוכל משלו, והן אוכלין משלהן:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 884454769b72faf390866e7d33a34cefd63d3eb03ad257071466dcccad158146