ברטנורא על משנה שביעית · פרק 2 · משנה 7

האורז. בלע״ז רי״ש:

ודוחן. מילי״ו:

והפרגין. כעין רמון מלא זרע והזרע שלו מקשקש בתוכו, וקורין לו בערבי כשכ״ש ובלע״ז פפאוור״ו:

והשומשמין. כמין זרע ארוך, ובארץ ישראל ממנו הרבה וקורין לו בערבי סומס״ס:

מתעשרים לשעבר. כמעשר שנה שעברה, אם היתה שנה ראשונה ושניה של שמיטה, מעשר שני, ואם שלישית מעשר עני:

ומותרין בשביעית. כיון שהשרישו בשנה ששית לפני ראש השנה של שביעית אין בהם קדושת שביעית:

ומתעשרין לשנה הבאה. כשנת לקיטתן כיון דבאותה שנה השרישו. ואם היא שנה שביעית אין מתעשרין כלל ויש להן קדושת שביעית. אע״ג דבאילן אזלינן בתר חנטה, ובירק בתר לקיטה, ובתבואה וזיתים בתר שליש, כלומר כשיביאו שליש בשולן אז נתחייבו במעשרות, מ״מ באורז ודוחן ופרגין ושומשמין דאין לוקטים אותם כאחד ואין מביאים שליש בשולם כאחד אין הולכים בהם אלא אחר השרשה, דבשנה אחת משרשת כל השדה שהרי בבת אחת זורעים אותם: