[אות קנב] תוי"ט ד"ה ודמאי. וכתבו התוס' דהמ"ל. והרשב"א כתב דדוקא תרומה מותר לישראל דעומד ליתנה לכהן אבל דמאי שאינו עומד לעניים אלא להחזיק לעצמו ע"י הפרשה וכיון דהיום אסור להפריש לא חזי היום לכלום אלא כיון דאי בעי חזי ליה השתא נמי מטלטל ליה דראוי הוא לו עיי"ש ועי' מה שכתבתי בגליון במסכתין פכ"ד מ"ד:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת · פרק 18 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות קנג] במשנה מתיר בלוף. היינו בלוף ומכש"כ בחרדל תוס' (דף קכ"ח ע"א ד"ה רשב"ג):
[אות קנד] ברע"ב ד"ה לעורבים. עורבים לגדולה. דכל ישראל בני מלכים הם כדס"ל לר"ש לעיל (ספי"ד). גמ':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f0d863bebd6b3537da07fcbbb5daf432f6383956f6486a31fac8e058b05a05ec