[אות לט] בהר"ב ד"ה ואם בשביל החולה. כך גירסת הרע"ב והא דלא ערבי' ותני' מפני חולה היינו משום דתלת דרישא הוי עושה מלאכה בשבילו שהוא מתיירא מפני עכו"ם כו' ובשביל החולה היינו לצורך אדם אחר (ש"ל):
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת · פרק 2 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות מ] שם בא"ד האי חולה חולה שיש בו סכנה. מדנקט הר"ב האי חולה ולא נקט לה כולהו דמפני הפרסיים וכו' כולהו ביש בו סכנה. משמע דס"ל כהר"מ דאינך כולהו סתמא הויין סכנה ועכ"פ ספק סכנה ודלא כרש"י:
[אות מא] שם בהרע"ב ד"ה שהוא עושה פחם. שהוא מתכוין לעשותה. וכ"כ רש"י ולפ"ז במה דקאמר חוץ מן הפתילה דבזה ג"כ פוטר אא"כ דמכבה בשביל לעשות פחם. אבל לענ"ד צ"ע דבסוגיין איתא סתם בפתילה שצריך להבהבה עסקי' וא"כ י"ל דה"ק דמיירי בפתילה שלא הבהבה מבעו"י ובזה אף דהכיבוי עכשיו משום דחס על הפתילה מ"מ כיון דרצונו להדליק אותו לזה מקרי צריכה לגופו דהא אפילו באינו מתכוין למלאכה רק דהוי פסיק רישא אם ניחא ליה חייב אפי' לר"ש וכדאיתא בסוגיא דשבת (דף ק"ג ע"א) דבתולש עולשים לאכילה פחות מכגרוגרת בארעא דידיה חייב משום בונה אפילו לר"ש דאע"ג דלא מתכוון לבנין. מ"מ כיון דהוי פסיק רישא ומקרי מלאכה שצריכה לגופה כיון דניחא ליה בכך. מכש"כ הכא דמכוין למלאכת כיבוי. וכיון דנעשה פחם וניחא ליה מקרי צריכה לגופא. וצל"ע. ומצאתי און לי בדברי תוס' במסכתין (ד' צ"ד ע"א) ד"ה ר"ש וכו' על הפתילה המהובהבת כבר. משמע דאם אינה מהובהבת ומכבה משום דחס על הפתילה חייב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f0d863bebd6b3537da07fcbbb5daf432f6383956f6486a31fac8e058b05a05ec