[אות קמב] במשנה ולובש כל מה שיכול ללבוש. בסמ"ג והג"מ והובא ברמ"א דאפילו לחצר שאינה מעורבת מותר כיון דהוא דרך מלבוש והוי בבא בפ"ע ולא קאי על ולשם מוציא. ולענ"ד אולי גם למבוי שאינו מפולש ואפשר אף לרה"ר מותר כיון דליכא בזה איסור הוצאה הוי כמו חצר המעורבת. ואולם לדעת הר"ן שהעתקתי לקמן בסמוך אצל דברי התוי"ט ד"ה רי"א יש בזה איסור הוצאה ואינו מותר רק למעורבת:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת · פרק 16 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות קמג] בהר"ב ד"ה בואו. יותר ממה שהם יכולים להציל. מזה נשמע דדעת הרע"ב דהאחרים ג"כ א"י להציל רק מזון ג"ס דלא כדעת הר"י טראני שכ' הר"ן בשמו דהאחרים דלאו ממונם הוא לא בהילי ול"ח לאתי לכבויי ומותרים להציל כמה דבעו:
[אות קמד] בתוי"ט ד"ה רבי יוסי אומר. דלמא נפיק בהו לרה"ר. ואפשר דע"כ לא פליגי רבנן עליה אלא משום דכיון דאינו מציל אלא ברה"י לא חיישי' להכי אבל היכא דנפק לרה"ר בהא מודו דאסור משום משא. ולפ"ז אסור לצאת ברה"ר במלבושים הרבה שאין דרך לישא אותם ביחד. הר"ן:
[אות קמה] בתוי"ט ד"ה בואו והצילו עמי. כמ"ש שם הר"ן. אבל רש"י כתב דהוי הפקר כיון דאמר בואו והצילו לכם וכ"ה בש"ע (סי' של"ד) וכ' המג"א דבלא אמירה יכול לומר הייתי ממציא לי אנשים שהיו מצילים ומחזירים לי. ולענ"ד היה נראה דבאוכלים דא"א לו להציל יותר מג' סעודות הוי הפקר דכמציל מזוטו של ים הוא. אבל במלבושים דהיה ביד הבעל הבית לחזור פעם אחר פעם לא הוי הפקר ואפשר דזהו כוונת הש"ס דברישא תני הצילו לכם כיון דלא חזי אלא ג"ס וממילא הוי הפקר אבל במלבושים דחזי לכולי יומא לא הוי הפקר מש"ה אומר בואו והצילו עמי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f0d863bebd6b3537da07fcbbb5daf432f6383956f6486a31fac8e058b05a05ec