מלאכת שלמה על משנה סנהדרין · פרק 11 · משנה 4

אין ממיתין אותו לא בב"ד שבעירו אבל דנין אותו בב"ד שבעירו כמ"ש במשנה ה' פ"ק. ומה שפי' רעז"ל אם שאלו לב"ד שבלשכת הגזית ואמרו לו וחזר לעירו ושהה שם ימים רבים עד שגלתה סנהדרי גדולה ליבנה ואח"כ הורה כבתחלה וכו' הוא פי' רש"י ז"ל והקשו עליו תוס' ז"ל דסוף סוף כשממתינין עד הרגל היאך ממיתין הא כיון דגלתה סנהדרין אין דנין דיני נפשות כדאמרינן בפ' היו בודקין וכי תימא דברגל חוזרים ב"ד הגדול ויושבים בלשכת הגזית אף לאחר שגלו ואז דנין אותו חדא דא"כ משכחת ליה לריב"ז דהוה בסנהדרין ובפ' היו בודקין לא משמע הכי ועוד מאי ענוי יש הא אין שייך ענוי הדין אלא כשמשהין אותו אחר גמר דינו כדמוכח וכו' ופי' ר"ת דמיירי כשנגמר דינו קודם שגלתה סנהדרין ע"כ:

שנאמר וכל העם ישמעו צריך להשמיע מיתתו לרבים שלא יעשה אדם עוד כן:

וכותבין ושולחין בברייתא דבגמרא אמר להם ר' יהודה וכי נאמר יראו וייראו והלא לא נאמר אלא ישמעו וייראו:

איש פלוני בן איש פלוני נתחייב מיתה בב"ד כך צ"ל. וביד פי"ב דהלכות סנהדרין סי' ד' וספ"ג דהלכות ממרים. והקשה הרב ר' אליה מזרחי ז"ל בפרשה שופטים וא"ת מ"ש הכא גבי זקן ממרא דפי' רש"י מכאן שממתינים עד הרגל כר' עקיבא ומ"ש גבי בן סורר ומורה דפי' רש"י ז"ל וכל ישראל ישמעו וייראו מכאן שצריך הכרזה בב"ד פלוני נסקל על שהיה בן סורר ומורה ר' יהודה. וי"ל שגם ר' עקיבא מודה שצריך הכרזה דאל"כ מה הועילו חכמים המתנה זו שממתינים אותו עד הרגל אם לא יכריזו בב"ד להודיע ענייניו לעם אבל המחלוקת שבינו ובין ר' יהודה אינה אלא בהמתנה שר' עקיבא אומר שצריך להמתין עד הרגל ור' יהודה אומר אין מענין דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבים ושולחים בכל מקום שהרי הרמב"ם שפסק לגבי זקן ממרא כר' עקיבא שממתינין אותו עד הרגל כתב אח"כ וד' צריכין הכרזה שהרי בכולן נאמר וכל ישראל והאחד מהן זקן ממרא: