היה אביו רוצה ואמו אינו רוצה אמו רוצה ואביו אינו רוצה כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל. ירושלמי א"ר יאשיה שח לי זעירא משם אנשי ירושלים שלשה הן שאם בקשו למחול מוחלין ואלי הן סוטה ובן סורר ומורה וזקן ממרא על פי ב"ד. סוטה ולאו מתניתא היא ושבעלה אינו רוצה להשקותה סברין מימר עד שלא נכתבה המגלה אתא מימר ואפילו משנכתבה המגלה ובשלא נמחקה המגלה אבל אם נמחקה המגלה לא בדא. זקן ממרא הדא דתימא שלא להורגו אבל להחזירו לא היו מחזירין אותו למקומו וכשבאתי אצל ר' יהודה בן בתירא לנציבין על שנים הודה לי ועל אחד לא הודה לי על זקן ממרא לא הודה לי כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל ע"כ:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה סנהדרין · פרק 8 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם לא היתה אמו ראויה לאביו. גמרא מאי אינה ראויה אילימא חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד סוף סוף אבוה אבוה הוא ואימיה אמיה היא דהא בקרא לא כתיב אישות באמו אצל אביו ומשני אלא בשוה לאביו בקול ומראה וקומה קאמר ותניא נמי הכי וס"ל לר' יהודה בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות אלא דרוש וקבל שכר והכי נמי ס"ל לר"ש:
איננו שומע בקולנו. דהא כוליה קרא יתירא הוא דמצי למיכתב והוצאתם אותו אל שער העיר ההיא וסקלתם כדכתיב בכל שאר נסקלים ותו לא מידי אלא כל אורך דברים זה לדרשא. בפי' רעז"ל ואע"פ שרואין שאין מקיים מצוותם מסיים רש"י ז"ל מיהו איננו שומע בקולנו כתיב ואיכא להפוכי לזכותא ולמידרש דבשעת הקול קאמרי דלא שמע דהא קרא יתירא כוליה כדאמרינן בגמרא:
ומלקין אותו בפני שלשה כלומר יביאוהו בפני שלשה דיינים והדיינים יחייבוהו מלקות וילקהו שליח ב"ד כשאר הלוקין דמלקות בפני שלשה ע"כ. ואיתה בפ' נגמר הדין (סנהדרין דף מ"ה:)
ואם משנגמר דינו וכו' ירושלמי דכתובות פרק נערה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 44194b9a2c6fba4519b4870500beaf1f1c42ae24aae618fa558523268599aba5