ממהר כו'. ונ"מ שאם יש לפנינו שני תלמידים כו'. צ"ע אם אפי' במקום סכנת נפש גמורה הדין כך. דדמא דהיך סומק טפי. אם אין בידינו להציל את שניהם מן המיתה. או מן הקלקלה. ויש ספוק בידינו למלט אחד מהם. ונראה דהוה ליה לזה הקשה לאבד. דין גדול בחכמה עכ"פ. לגבי דהאי הממהר לשמוע. וכבר הלכה פסוקה בידינו. דגדול בחכמה. קדים לכל מילי. כמ"ש בס"ד באבן בוחן שלנו בסי' 92 ואצ"ל שאם הוא רוצה לוותר על חייו בחפצו. בשביל הצלת חברו הקשה לאבד. שרשאי. מ"מ צריך עיון ודיוק פרטי לענין שלא יבוא. ולדעת גם אם הוא דבר ברור שזוהי מדתו של זה. וכן היא מדתו של חבירו. בלי ספק וחלוף בשום פעם:
קריאה במקור
לחם שמים על פרקי אבות · פרק 5 · משנה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ets Avot, Lechem Shamayim; Krakow, 1883.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277616
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 438ebc47b0f54872cd7b14c2f8940d4097da71d74b59d5a75ef2b9899f6de53f