אם ידוע שנפל כו' כשר. הא ספק פסול. מדלא קתני אם ידוע שלא נפלו כו' פסול ואם לאו כשר. מכאן ראיה לסברת האומרים דכולו שאוב פסול מדאורייתא. ומש"ה קודם שנעשה רוב מקוה בהכשר פסלינן מספק כ"כ הרא"ש. וליישב לדעת הר"ב ודעימיה הסוברים דמדאורייתא אפי' כולו שאוב כשר. נ"ל. דתנא מהדר למתני כשרות ברישא. ואי הוה קתני אם ידוע שלא נפלו כו' הוי כמהדר אפסלות. גם היה מאריך למתני שלא נפלו. וגם דברי ר"ש דמכשיר קיימי שפיר טפי אפסלות דסמיך ליה. כך נ"ל ליישב לסברת הסוברים דאפילו כולו שאוב כשר מדאורייתא. ואני תמה על הכ"מ שבפ"ה מה"מ [הלכה ד'] העתיק דברי הרא"ש למידק הכי על הרמב"ם שהעתיק לשון משנתינו. והרי הרא"ש כשכתב כן לא כתב אלא להחזיק סברת הסוברים דכולו שאוב פסול מדאורייתא. והרמב"ם אין סברתו כן. אלא דמדאורייתא הכל כשר:
קריאה במקור
תוספות יום טוב על משנה מקואות · פרק 2 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 060e4a2fdc1d3ed365ff529fbf5a78770c83dccb3a8af8ff17e5e20737108c71