בתוי"ט ד"ה לא ימלא כו' ואיכא למידק כו' ולשתוק מביצה כו' וי"ל דלר"י כו'. תירוצו ל"נ כלל. דא"כ מדוע לא קאמר הש"ס דלרבנן איצטריך קערה משום האי סברא דהפתילה מונחת בתוכה. ול"נ דסתם קערה היא של חרס (ועי' חולין קי"א ע"ב. קערה שמלא בה בשר כו' דמוקי לה הר"פ בטור סי' ס"ט בשל חרס דוקא) ואולי דוקא בש"ח התיר ר"י אבל לא בשאר כלים כיון דמופסקת. ומה שפי' שם בכוונת הרמב"ם דבקערה כיון דמחוברת קרוב יותר שיהיה חייב משום מכבה. משמע דבשפופרת ודאי אין כבוי דאורייתא בזה נדחו דברי הרא"ש בפ"ב דביצה סי' י"ז מה שהביא מהך דשפופרת לסתור דברי התוס' דשם [ועי' ברמב"ם בחבורו פ"ה מהל' שבת הל' י"ב]:
קריאה במקור
רש״ש על משנה שבת · פרק 2 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e815e37c6b8e1fb4bb5fd07c2a1e920611ec20e11f108a0b040c0dea64530ff8