בתוס' רע"א (אות י"ד) והתורה הזהירה על התרומה כו' רש"י. ומה דנקט מהרש"א דשותה תרומה טמאה במיתה באמת כ"כ רש"י בבכורות כו' וכן נקטו תוס' ע"ז כ"ו. שכח לציין ג"כ תוס' פסחים (ריש דף י') ועי' מש"כ בחדושי הרמב"ם בפי"ט מהל' סנהדרין בס"ד. אבל מ"מ פירש רש"י צריך ישוב מדוע לא פי' טעם דאיסור עשה הנ"ל. ונ"ל דהוכרח לפרש כן אליבא דר"א דא"ל בפ"ח דתרומות מ"ב דאם נטמאה התרומה אחר שנתנה לתוך פיו יבלע וע"ש. איברא דאפשר לומר דכאן כיון שהיה כבר אוכלין טמאים בפיו בשעה שנתן המשקים דתרומה לפיו הוה כמו שנטמאו קודם וכעין זה הוא בגיטין (ע"ט) ל"ש אלא שקדם גט כו' ע"ש:
קריאה במקור
רש״ש על משנה שבת · פרק 1 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ברע"ב ד"ה וי"ח דברים כו' והגזירה הי"ז כו' כדאמרינן גזרו על פתן משום שמנן כו'. לא דק דבגמ' פריך מאי אולמיה כו' אלא גזרו על פתן ושמנן כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e815e37c6b8e1fb4bb5fd07c2a1e920611ec20e11f108a0b040c0dea64530ff8