ברע"ב ד"ה אלא כו' למקום קרוב. כלומר שיהא המקום שרוצה להוליכו קרוב שיוכל להגיע שם מבעוד יום [רש"י]. וכן בפי' הרמב"ם שיגיע לביתו כו' ואין לשון למקום קרוב סובל פירושם דהל"ל כדי שיגיע לביתו כלישנייהו וזהו לקמן (י"ח ב' וי"ט) בברייתות יהיה המקום קרוב או רחוק. לכן הנלע"ד דדעת תנא דמתניתין אליבייהו דלא בעינן לביתו ממש אלא כדי שיגיע לבית שבעירו היותר קרוב וכדעת ב"ה בברייתא לקמן (י"ח ב') לת"ק דר"ע. וקרוב בעיני לומר דגם ר"ע אליבא דב"ש כן בכדי שלא להפליג מחלקותן. אלא שלא חש כ"כ לפרש דברי ב"ש ומסתמא ממילא ומתניתין כוותיה ועי' מ"א רמ"ז:
קריאה במקור
רש״ש על משנה שבת · פרק 1 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם במשנה וב"ה מתירין. מלשון הרמב"ם בחבורו פ"ו הל' י"ט וכ' וביותר מלשון הטוש"ע רנ"ב סס"א משמע דבעינן שיצא ממש מביתו מבעו"י אבל לשון כדי כו' שבדברי ר"ע בברייתא לא משמע הכי וכן לקמן (י"ט) נותנין מזונות לפני העובד כוכבים בחצר (כדי לאכלן. רמב"ם ושו"ע) נטלן ויצאן אין נזקקין לו וצ"ע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e815e37c6b8e1fb4bb5fd07c2a1e920611ec20e11f108a0b040c0dea64530ff8