דאי לא תימא הכי למה ליה להשיקם כיון שיש לו בלאו הכי מים יפים לשתות. הר"מ:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה · פרק 2 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ומשמע דאלו בכלי עץ שאינו טמא רשאי למלאותן ולטבלן בו ואף על גב דהשתא מקבל טומאה מהמים הך טומאה ליתא אלא מדרבנן וגם נטמא ביו"ט עצמו וקיי"ל דבחד מהני גווני מותר לטבלו בי"ט. וקשה דא"כ ברישא כלי אבן למ"ל, לכן נ"ל דטמא ר"ל שעכשיו נטמא מהמים וטעמא דאסור לגרום טומאה לכלי בידים כמ"ש התוספ'. ועתוי"ט:
רש"י. והך טבילה לא מתניא בשום רוכתא ורש"י לטעמיה דגרס כדו (ולא בדו) ומפרש לרישא ג"כ בע"א ע"ש. והר"ב הו"ל לפרש כמ"ש הר"מ מחבורת אוכלי חולין לאוכלי מע"ש או כמ"ש הה"מ מתרומה לשלמים. ואי קשיא היינו רישא, הא לפירושו ג"כ הוי זו ואין צריך לומר זו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 63c15e60f0a71cb23796af6245787f5501f0326158ad6ed0a87d3c74b5f0bc0b