ומ"ש רתוי"ט דלא חלה עליו שבועה אפילו בעדות שיכול להעיד, קיהה בו י"נ הרב המאה"ג מהו' ליזר מדריזן שליט"א, דאי בד"נ אין בו ממון ופטור מקרבן, ואי בדיני ממון, הרי אינו בר עדות. ונ"ל דלאו ביכול להעיד מדינא קאמר התוי"ט, רק ביכול להעיד מדיודע העדות. ואפשר עוד ע"פ מ"ש תוס' [סנהדרין די"ח ב'], דבעדות שבאפרושי מאיסורא, גם מלך מעיד, א"כ משכח"ל דמלך מעיד בממון במשביע עד סוטה, דהו"ל ג"כ עדות ממון מדמפסידה כתובתה [כשבועות דל"ב א'], והו"ל נמי אפרושי מאסורא דכשנבעלה אסור לבעלה לבוא עליה, ואע"ג דבל"ז נאסרה מקנוי וסתירה, י"ל דמיירי שכבר שתתה ולא בדקוה המים, דכשיש עד טומאה אין המים בודקין אותה [סוטה ד"ו א'], והשביע למלך שידע שנטמאת, ועל זה קאמר רתוי"ט דפטור מקרבן, דמדסתם ר"ע וקאמר דאין המלך חייב בשמיעת קול, משמע דבכל גונא ס"ל לר"ע דמלך פטור, מדאינו שייך בעדות ממון. ורק אחר חייב כה"ג:
קריאה במקור
בועז על משנה הוריות · פרק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ff37c86de33bdb53c19793b988f1c2f065b55fc58d4734956dfc146efc51daf5