יכין פסחים · פרק 8 · סעיף 42

ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר
וצריך הזאת ג' וז'. וא"ת הרי הו"ל מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ואיך לא נמנה בפ"ד דעדיות, י"ל כיון דאית בה נמי קולא לב"ה דפטור מכרת כשלא עשה פסח ראשון א"כ י"ל כדאיתשיל בבהמ"ד בכה"ג איתשיל [כחולין נ"ב ב'] [ונ"ל דלהכי קאמר "כל הפורש מערלה", ולא קאמר כל שהערלה פרשה ממנו, לאשמעינן דבגר מיירי, ופירש מלהיות שוב ערל, דעכו"ם אפילו נמול נקרא ערל, [כנדרים פ"ג מי"א], דדוקא בגר חיישינן שמא יטמא לשנה הבאה, ויסבור כמו שאשתקד הועיל לו הטבילה לכל טומאותיו שמקודם, כמו כן השתא, ולא יהיה יודע שאשתקד עכו"ם היה, שאינו מקבל טומאה, והשתא נתגייר ומקבל טומאה, אבל ישראל שמל את עצמו, אף על גב שצריך ג"כ טבילה, ככל ישראל שצריכים טבילה קודם לרגל [כביצה פ"ב מ"ב] אפ"ה א"צ הזאת ג' וז', ולא גזרינן ישראל אטו עכו"ם: