יכין פסחים · פרק 1 · סעיף 32

אע"פ שמוסיפין טומאה על טומאתו
דמת הוא אבי אבות, והנטמא בו הוא אב, והנר כשנגע בהטמא מת, נעשה אב כמוהו, וכשנגע עכשיו השמן שהוא שלישי בנר זה, נעשה זה השמן השלישי ראשון, וקמ"ל ר"ע טפי מר' חנינא, דאפילו ראשון מותר לעשות את השלישי. [והא דלא נקט נר שנטמא בשרן, או נר חרס שנטמא בטמא מת, דבשניהן הו"ל הנר דין ראשון, והשמן כשנוגע בו. נעשה ג"כ ראשון, דהרי משקין נעשין תחלה בכל טומאה שיגעו. ואף דזהו רק מדרבנן, אפ"ה יוסיף אדר' חנינא, דהרי ר' חנינא נמי רק מדרבנן קמ"ל, דמותר להוסיף טומאה דרבנן, דהרי מזה שנעשה השלישי שני, נמי טומאה דרבנן היא, דאוכל מטמא אוכל דין מדרבנן, י"ל דבאמת ר"ע ס"ל דאפילו טומאה דאו' מותר להוסיף. ולהכי קמ"ל דאפילו לעשות להשמן ראשון דאו' מותר]: