רש"י. ולא דייק דהא עובר אקרי בהטה בריש פרק ד' דחולין. אלא מהקישא דר' שמעון סוף פרק קמא דאקיש תמורה למעשר, ומינה מה מעשר אינו באברים ועוברים [דבעינן יעבור תחת השבט] אף תמורה כו':
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה · פרק 2 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דקיי"ל דמקדיש בעל מום למזבח שהוא לוקה. כדפירש הר"ב בסוף פרק ח' דמנחות:
[ויוצא דופן לא חשיב ליה מן שאר בהמות. רש"י] מאי אמרת טרפה איכא במינה. לא דמיא לבעל מום [וחשיבא כטמאה דדמיא לה במלתא אחריתא] בהמה טמאה אסורה באכילה וטרפה אסורה באכילה לאפוקי בעל מום דמותר באכילה. גמרא:
הר"מ. ויש לתמוה דבפרק קמה משנה ה' מפרש דר"י מוקים יהיה לולד קדשים שעושה תמורה כו', ולדידיה לא אתרבי שוגג כמזיד. והכ"מ הביא לשון הר"מ והלכה כר' יוסי ב"ר יהודה ואין חולק עליו. וכתב, ואני אומר אפילו אם היה נמצא שחולק עליו הלכתא כוותיה. ועוד, דאמרינן בפ"ק ר"י כו' ורבנן יהיה לרבות שוגג כמזיד, אלמא רבנן הכי סבירא להו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 3 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 701a295810b5f157b3d9570541712061b2120bcbfcf3515486f7483d8489df1c