אין כו'. שנא' בבכור לא יקדיש איש אותו שלא יעשנו עולה או שלמים וה"ה לשאר קדשים שאין משנין אותן מקדושה לקדושה א' קדשי מזבח וא' קדשי בדק הבית. הר"מ. ואע"פ שי"ל שלא לדון קדשי ב"ה מיניה י"ל דזו אינה אלא אסמכתא. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה · פרק 7 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הר"מ. ומשמע דמקל לחמור משנין. והר"א השיג דבבד"ה משנין מזה לזה אפי' מחמור לקל וכפרש"י קדשי ב"ה שהקדיש למזבח לא עשה כלום כו'. ועתוי"ט:
טעמו כדמסיק בדבור ומחרימין. בשם הר"מ. וז"ל התוס' משום דקדשי מזבח יש עליהן שם הבעלים לפדותן כשהוממו אבל בקדשי ב"ה שהקדישן אין לבעלי' עליהן יותר משאר אדם:
כדי שיטול את העור. רש"י. והתוס' כ' כמה אדם רוצה ליתן בשור זה לעולה ואעפ"י שאינו חייב:
וכפרש"י במשנה ולאו למידק הא קדשי ב"ה לא דא"כ במאי פליגי בו' אלא דה"ה קדשי ב"ה. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 3 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 701a295810b5f157b3d9570541712061b2120bcbfcf3515486f7483d8489df1c