וב"ה אומרים מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים – דס"ל מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאים ולא חיישינן לנצוצות. וא"כ אדרבה כשיטול ידיו קודם שימזוג יש לחוש שישארו ידיו קצת לחות עדיין ממימי נטילה בשעה שיגע בהכוס. דאף שאסור לאכול בלי ניגוב ידים [כסוטה דף ד' ב']. עכ"פ הרי בשפך רביעית על היד בפ"א א"צ ניגוב [כא"ח קנ"ח] ואף לרש"ל שם דגם בכה"ג אסור משום מיאוס. עכ"פ יש לחוש ללחלוח מועט שם דאין בו מיאוס. ולחלוח ההוא שנטמא מאחורי הכוס הטמאים. יחזור ויטמא הידים כשיגעו למזיגה וא"כ יאכל בידים טמאות. להכי ימזוג הכוס ויקדש קודם נט"י. ואז אין לחוש שיתטמא לחלוח שבידיו מטומאת אחורי הכוס שישתה בתוך הסעודה משום דאז ביני ביני כבר התנגבו ידיו לגמרי. מיהו בשותה כוס שלא בסעודה לכ"ע א"צ נט"י. דאף שיטמא הכוס ביד מהנצוצות שבאחוריו. לא נטמא תוך הכוס:
קריאה במקור
יכין ברכות · פרק 8 · סעיף 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96280b06bc51d99340bdcfe2f47261d86bc2d1958de603ea4523e9610f7f7d3c