תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבועות · פרק 5 · משנה 1

[אות לה] תי"ט ד"ה מפי עצמו. וכ"כ התוס' שם. לפי דברי התוס' בב"מ גם בלא עדים בהודא' צריך שלא יהי' לו קרקע. דאף דא"י לגבות מלקוחות אפי' מדאורייתא דא"צ להאמין להודאתו. מ"מ כיון דהקרקעות משועבדים מיקרי שעבוד קרקעות ע"ש: [ בתוס' בב"מ (דף ד') שם כתבו כיון שהפקיעו החכמים השעבוד וכו' ומיירי דלית לי' בני חורין וכו' ולכאורה תמוה הא כיון שהפקיעו חכמים השעבוד א"כ גם אם אית לי' קרקע אינו אלא כמטלטלים בעלמא דלאו בני שעבוד נינהו דהא אינו גובה אלא בתורת מיניה וא"כ לא אזלא תביעתו יותר על הקרקע מעל מטלטלים ששניהם אפשר לו ליתנם לאחר ולהפקיע חובו וא"כ גם בדאית ליה בנ"ח חייב בכפר בעדים וכבר ראיתי להאו"ת (סי' פ"ח סקי"ז) ליישב דברי תוס' בשבועות (דף ל"ז) שכתבו דלמ"ד שעבוד' דאורייתא משכחת קרבן שבועה במחל השעבוד או בלית לי' קרקע והקשה בדרישה דא"כ אמאי בשטר פטור הא לית לי' קרקע ותי' האו"ת דודאי ר"י לא איירי במחל השעבוד ואפ"ה בעדים חייב משום דחכמים הפקיעו השעבוד וקרקע ומטלטלים שווים במלוה ע"פ וקושי' תוספות לא היה רק היכי משכחת לדין דאורייתא שבועה במלוה ע"פ ואהא תירצו שפיר דמשכחת במחל לו השעבוד ע"ש ובהיות כן תקשה אתוס' בב"מ דהא גם בדאית לי' בנ"ח משכחת שפיר כיון דלבתר דהפקיעו חכמים השעבוד ממלוה ע"פ לא שייך בקרקע שעבוד יותר מבמטלטלין וצ"ל דתוס' בב"מ ס"ל דאם אית להו בנ"ח שייך בהו שפיר שעבוד לענין קדימה שאם יש בע"ח מוקדם קודם לגבות נגד הבע"ח מאוחר משא"כ במטלטלים דלית בהו דין קדימה וא"כ שפיר מקרי שעבוד אם היה לו בנ"ח והנה הרמב"ן תי' אקושי' תוס' דאיך משכחת קרבן שבועה למ"ד שעבודא דאוריי' דכיון דאינו עומד לגבות מלקוחות גם מדאוריי' בלא שטר שיכולי' לטעון דלמא פרעך ומש"ה לא הוי כפירת שעבוד. וע' בהרא"ש (ס"פ שבועת הפקדון) שחלק עליו דאכתי מקרי שעבוד אם היה ברור שלא פרע ולענ"ד שטת הרמב"ן מובנת היטב דטעמא מאי מפטר משבועה בשטר ע"י שיש לו שעבוד נכסים והא גם מטלטלין מחויב לשלם אם יש לו וע"כ משום דעיקר סמיכת דעת הלוה אמקרקע דבמטלטלין אפשר לו למכור או ליתן במתנה ולא יגבה כלום או שמא יש עוד בע"ח אחרים משא"כ על המקרקע ברור שעבודי' טפי שאף אם יש בע"ח אחרים המוקדם גובה ואם מכרו לאחרים טורף מלוקח וא"כ שפיר כ' הרמב"ן כיון דבמלוה ע"פ אינו ראוי לגבות מלקוחות מחשש פרעון וכמו כן אם יש בע"ח אחרים אין לו דין קדימה מה"ט יותר משאר בע"ח א"כ אין עיקר תביעתו רק אמקרקע יותר מבמטלטלין כנלע"ד נכון. ונלע"ד לתרץ בזה קושי' הנ"י בב"מ דף ד' האמר שתים פטור וכו' ש"מ כמ"ד הילך פטור והקש' בנ"י מזה על הרמב"ם שכ' דאין מודה במקצת חייב עד שיודה בדבר שאפשר לו לכפור והא באמר שתים י"ל דמש"ה פטור משום דהודה בדבר שא"י לכפור ע"ש ולפי הנ"ל י"ל דהרמב"ם סובר גם כן כהרמב"ן דהיכי שאינו ראוי לגבות מחשש פרעון לא הוי שעבוד קרקעות ומה שכ' הרמב"ם דפטור במודה בדבר שא"י לכפור היינו מה"ט גופי' משום דמקרי שעבוד קרקעות ולק"מ (מהרב הגאון מו"ה בונם זצ"ל אחי רבינו הרב הגאון בעהמ"ח ת' ותוס' רע"ק זצ"ל)]: