כפניות
הר"מ והר"ש והר"ב נושא כליהן פירשו דכפניות היינו תמרים שלא נתבשלו כל צרכן. משמע דע"כ אפשר להן להתבשל כל צרכן. אלא שנלקטו קודם זמנן. אמנם בערוך ערך כפן. פי' דהיינו מין תמרים שאינן מתבשלין באילן לעולם. [ובערוך ערך נסין כתב דכפנייתא הן תמרים של דקל זכר. דלא חזו לאכילה רק כשעדיין הן קטנים באילן. וגם אז אינן מוטעמים כל כך. ולכשיגדילו לא חזו כלל לאכילה. אולם בש"ס [פסחים דף נ"ב ב'] משמע שיש ב' מיני כפניות. דהרי מתחלה בעי הש"ס שם לאוקמא דכפניות היינו שלא הגיעו עדיין להיות פרי. ובסוף הסוגיא מוקי לה הש"ס דכפנייתא היינו דנסחני. ופי' רש"י שם דהיינו תמרים של דקל זכר. שתמרים שלו אינן מתבשלין לעולם. ומניחין אותן בסלין שעשויין מכפות תמרים. ובתוכו מתבשלין. וכן מצאתי אח"כ בעירובין [כ"ח ב' רש"י ד"ה התם] דפי' ששם כפניות. הוא כולל לכל התמרים שלא נתבשלו עדיין. רק דכפניות של דקלים זכרים כיון דכשיתבשלו כראוי לא חזו כלל לאכילה. לפיכך כשהן עדיין כפניות זהו גמר פרין. אע"ג דלא חזו כל כך לאכילה. אבל כפניות של נקבה. כיון דכשיתבשלו יהיו ראויים לאכילה טפי מהשתא. לפיכך כפניות שלהן לא הוו גמר פרין. ומשם במסקנא מוכח דמשנתנו מיירי בכפניות נקבה. דבקטנותן חזי קצת. ורק כשיתבשלו לגמרי. יהיו ראויין לאכילה ממש. לפיכך לא מחשבו גמר פרי לענין מעשר. אבל כפניות של זכרים גם למעשר היו נחשבין גמר פרי]:
הר"מ והר"ש והר"ב נושא כליהן פירשו דכפניות היינו תמרים שלא נתבשלו כל צרכן. משמע דע"כ אפשר להן להתבשל כל צרכן. אלא שנלקטו קודם זמנן. אמנם בערוך ערך כפן. פי' דהיינו מין תמרים שאינן מתבשלין באילן לעולם. [ובערוך ערך נסין כתב דכפנייתא הן תמרים של דקל זכר. דלא חזו לאכילה רק כשעדיין הן קטנים באילן. וגם אז אינן מוטעמים כל כך. ולכשיגדילו לא חזו כלל לאכילה. אולם בש"ס [פסחים דף נ"ב ב'] משמע שיש ב' מיני כפניות. דהרי מתחלה בעי הש"ס שם לאוקמא דכפניות היינו שלא הגיעו עדיין להיות פרי. ובסוף הסוגיא מוקי לה הש"ס דכפנייתא היינו דנסחני. ופי' רש"י שם דהיינו תמרים של דקל זכר. שתמרים שלו אינן מתבשלין לעולם. ומניחין אותן בסלין שעשויין מכפות תמרים. ובתוכו מתבשלין. וכן מצאתי אח"כ בעירובין [כ"ח ב' רש"י ד"ה התם] דפי' ששם כפניות. הוא כולל לכל התמרים שלא נתבשלו עדיין. רק דכפניות של דקלים זכרים כיון דכשיתבשלו כראוי לא חזו כלל לאכילה. לפיכך כשהן עדיין כפניות זהו גמר פרין. אע"ג דלא חזו כל כך לאכילה. אבל כפניות של נקבה. כיון דכשיתבשלו יהיו ראויים לאכילה טפי מהשתא. לפיכך כפניות שלהן לא הוו גמר פרין. ומשם במסקנא מוכח דמשנתנו מיירי בכפניות נקבה. דבקטנותן חזי קצת. ורק כשיתבשלו לגמרי. יהיו ראויין לאכילה ממש. לפיכך לא מחשבו גמר פרי לענין מעשר. אבל כפניות של זכרים גם למעשר היו נחשבין גמר פרי]: