רש״ש על משנה מועד קטן · פרק 1 · משנה 2

בתוי"ט ד"ה וחכ"א כו' כ"כ הר"ן כו' (נמשך אחרי מדפיסי הרי"ף שציינו עליו מלמעלה ר"ן. אבל נראה ברור שהוא הנ"י כניכר מסיגנון לשונו שמובדל הרבה מלשון הר"ן. גם ברפ"ב מביא את הה"מ. והר"ן אינו מביאו לעולם. ואף הרב"י והגר"א מביאים אותו בשם נ"י) ומ"ש הר"ן דלהכי לא אסרי משום חופר כיון שמשליך את העפר למרחוק כו'. כוונתו דדרך העודר להניח העפר במקומו וכאן ע"כ משליך על אגפי האמה (וזה קרי ליה הנ"י למרחוק) כיון דצריך לגומא. וכן לא אסרי משום דמכשיר אגפיה לזריעה מטעם שכתבו התוס' לקמן (ד' ב') כיון דעביד ע"י שינוי. והא דפריך הגמ' שם. ליחוש מפני שמכשיר אגפיה לזריעה. היינו למ"ד דטעמא דראב"ע מפני שנראה כעודר ליחוש נמי מפני דמכשיר אבל לרבנן כמו דל"ח לעודר כן ל"ח למכשיר וכזה כתבו התוס' בסוכה (כ"ג) ד"ה ולמ"ד ועי' מש"כ שם ובשבת (מ"ט) בד"ה רש"י. ובמש"כ מיושב מה שגמגם עליו בתור"ע: