תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי · פרק 3 · משנה 4

[אות כח] ברע"ב ד"ה אצל העובד כוכבים. ופירות של עובד כוכבים פטורין מן המעשר. וכ"כ הרמב"ם והראב"ד בהשגות מפרש כפירותיו דחייב לעשר ודאי דודאי אחלפינהו בפירותיו דחייבין מדרבנן [משום בעלי כיסין כדאי' במנחות (דף ס"ו)] ור"ש סבר דמאי דהוי רק ספק אם אחלפינהו. ולזה פריך בירושלמי דמ"ש ברישא דהוא דמאי ומשני כאן קופה בקופה וכאן פירות בפירות. ר"ל דרישא מיירי בקופה ומתירא שמא אינו מכוין למלאות המדה. משום הכי ליכא ודאי דאחלפינהו. ובהרא"ש רצה ג"כ לפרש כן ודחה דמה"ת הוי ודאי דאחלפינהו. ואמאי ל"א המע"ה ולזה מפרש כפירותיו היינו כפי הפירות שיש לעובד כוכבים כגון שהפקיד אצלו ב' קופות ויש לעובד כוכבים ב' קופות שניהם דמאי ואם אין לעובד כוכבים אלא קופה א' קופה א' דמאי וקופה א' ודאי מתוקן. וכתב לפרש בזה דברי הירושלמי הנ"ל עי"ש. ותמוה לי מאד על הרמב"ם והרא"ש והרע"ב. הלא סוגיא ערוכה פ"א דבכורות (דף י"א) דקאמר על מתני' דהכא א"ר אליעזר להפריש כ"ע ל"פ כו' ליתנם לכהן דת"ק ס' ודאי אחלפינהו ובעי ליתנם לכהן ור"ש סבר דמאי הרי מפורש כהראב"ד דכפירותיו היינו דחייב לעשר ודאי וצע"ג:

[אות כט] בא"ד נתחלפה קופה זו בקופות אחרות של ישראל. והראב"ד בהשגות הקשה הא הוי ס"ס ספק לא אחלפינהו וספק שמא אותם פירות מעושרים מבעליהם. והכ"מ תי' דמאחר דקי"ל דרוב ע"ה מעשרין ואפ"ה אחמור בהו רבנן לחוש למיעוטא אחמור בהו ג"כ לחוש לס"ס. ויש לעיין לר"ל בירושלמי בריש מסכתין ובשיטה זו אצל הרע"ב שם דהקלין שבדמאי השיתין וכו' הוא מטעם ס"ס הרי דבדמאי מהני ס"ס. ויש לחלק דכי היכי דהרוב דהוי עכ"פ תחלה חיוב מעשר אלא דרוב מעשרים ואחמור בהו רבנן ה"נ אם הס"ס הוא כה"ג דלכל צד היו פירות האלו מחוייבים בודאי במעשר אלא דב' הספיקות אם הם מעושרים. אבל בההיא דהקלין שבדמאי דיש בהם חד צד דלא נתחייבו במעשר שהם הפקר בזה מקילין. אח"ז בא לידי ספר שער המלך ומצאתי שכוונתי בזה לדעתו הגדולה (בהל' י"ט פ"א ה"ב ע"ש) ומ"מ עדיין קשה כיון דהרמב"ם והרע"ב כתבו דכפירותיו היינו דפירות עובד כוכבים פטור ממעשר. א"כ בטוחן עובד כוכבים הוי ס"ס. ספק לא החליפן וספק החליפן בשל עובד כוכבים דהא פשיטא דעובד כוכבים ג"כ באים לטוחן לטחון והוי ס"ס מעלי':