[אות נד] בתו"ח ד"ה תוי"ט ד"ה אע"פ שאמרו וכו'. והוי מן החיוב על הפטור קמ"ל. דברים אלו תמוהים. דלפמ"ש מקודם דהא דאין מוכרים טבל אלא לצורך דאין רשאי להוציא פירות מחיוב דאורייתא. מזה ממילא מוכח דאצל הלוקח יהיה פטור. א"כ איך קאמר אע"פ שאמרו וכו' הא אדרבא כיון דאין מוכרים וכו' משום שאצל הלוקח יהיה פטור מדאורייתא מזה הטעם מעשר מזה על זה. כיון דשניהם פטורים מדאורייתא:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי · פרק 5 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות נה] בא"ד אפילו הטבל מועט מותר. זה נסתר מסוגיא ערוכה מנחות (דף לא ע"א) דקתני בברייתא פ"א נתערב לי טבל בחולין ושאלתי את ר"ט ואמר לי לך קח מן השוק ועשר עליו. קסבר מדאוריי' ברוב בטל ורוב ע"ה מעשרין הן. הרי דדוקא לוקח דמאי ומטעם רוב ע"ה מעשרין. אבל לוקח ודאי לא. דהוי מפריש מן החיוב על הפטור. אף דלוקח פטור מדאורייתא צ"ל כמ"ש תוס' שם דמ"מ דמי יותר לחיוב נגד טבל דבטל ברוב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440935f0ec7391428ba9367c7d42c4b1b1e284309a0e7214130379921957e2d3