תוי"ט ד"ה מביאה. אעפ"י כו'. ונראה שזהו מדבריהם. עי' לקמן פי"ד מ"א ב' ג' (ואולי י"ל שהוא מדאורייתא מידי דהוה אשפוע אוהלים דפ"ז מ"ב) ועי' ש"ך יו"ד סי' שע"א סקי"ד בסופו. ואפשר לטומאת כהנים לא גזרו בזה. ובדברי רמב"ם הללו יובנו דבריו ג"כ לקמן ספט"ו הביאו התוי"ט שם. דהא אפי' באדם בינוני קנה הזרוע למטה סמוך לחיבורו לכף אין בו טפח וכמו שתמה שם הרא"ש. אבל הרא"ש שם נראה להדיא שחולק עד"ז ע"ש:
קריאה במקור
רש״ש על משנה אהלות · פרק 12 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c75d82ce53aac576151d07cedf29d27b733d9d68d157a0bf38b6d448ca655f11