הותזו ראשיהם אע"פ שמפרכסין טמאין. לכאורה משמע דקאי על כל הני דתני לעיל אף על אדם. ובגליון דפי' הרא"ש כתוב דלא קאי על אדם. ול"י מנין לו. ובתוס' חולין (כא) כתיב דגבי בהמה חיה ועוף מיתני'. השמיטו אדם והוסיפו תחתיו עוף דלא נזכר במשנה. והרי"ף והרא"ש בהל' טומאה הביאו זה לענין אדם:
קריאה במקור
רש״ש על משנה אהלות · פרק 1 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בהרע"ב ד"ה ומאכיל את אמו. וכן ופוסל את אמו. ונוכל לפרשם ג"כ לענין אשתו:
תוי"ט ד"ה הותזו. ופי' הכ"מ דאל"כ פשיטא. ול"נ דד"ז מוכח מגמ' חולין שם להדיא. מדאמר שם כהבדלת עולת העוף לרבנן ולא פלגיתו ופרש"י דהיינו הותזו ממש ושם לעיל (ס"ד כ) איתא דאף לרבנן עור איננו בהבדלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c75d82ce53aac576151d07cedf29d27b733d9d68d157a0bf38b6d448ca655f11