[אות קכט] במשנה אין מעידים אלא עד. בתשובת עבוד' הגרשוני (סי' ע"ב) דקדק מלשון מתני' מדלא סידר רבינו הקדוש דינא דאע"פ שיש סימנים בגופו ובכליו אחר בבא זו דאין מעידים עד ג"י דאז הוי קאי אתרתי בבות. לדייק מזה דדוקא ברישא דליכא הכרת פנים הוא דלא מהני סימנים בגופו ובכליו אבל בזה דישנו להכרת פנים ורק חשש בעלמא שמא תפח בזה סמכינן על סימן דגופו וכליו:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה יבמות · פרק 16 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות קל] במשנה אלא עד ג' ימים. מלשון זה דייק הרשב"א דבעינן דידוע דהוא תוך ג"י אבל בספק א"מ אבל יש נוסחות אין מעידים אחר ג"י משמע דבס' מעידים ובמדרש (ויקרא רבה פי"ח) הובא משנתינו בנוסח דאין מעידים אג"י אבל בפרשה ל"ג וכן בבראשית רבה (פע"ג) איתא הנוסחא אלא עד ג"י:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a815d2d7e767023bb340e0cb18fee9337cfe1fa3af836647e8d30c45a2306aff