קריאה במקור

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה יבמות · פרק 15 · משנה 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
[אות קכב] בתוי"ט ד"ה ואח"כ. לב האדם לאדם. וכמו כן כי היכי דהבת בעלה א"י להעיד עליה ה"נ אין האשה יכולה להעיד על בת בעלה:
2
[אות קכג] בא"ד דאמרינן לא בעלה מת. משמע דאם ידעינן באמת דמת בעלה נאמנת אחר כך על חמותה דנפקעה השנאה. ובמ"ל נסתפק בזה דבש"ס ל"א הכי רק לס"ד אבל למסקנא י"ל דבכ"ע א"נ עיי"ש:
3
[אות קכד] בא"ד לבתר שעתא. לדידן ל"צ לזה דהא קי"ל דטעמא דכלה אינה מעידה משום דכיון דחמותה שונאת אותה היא ג"כ שונאת לחמותה דכמי' הפנים. וסוגיא דנקט הכי ובעי למפשט מיניה לחמותה הבאה לאחר מיכן היינו דלר"י דס"ל דטעמא דכלה א"מ בחמותה משום דשונאת' דמגלית לבנה כל דעבדה ואעפ"כ מסתמא לא פליג אמתני' דהכא דאף שבעלה במדה"י מ"מ חוששת על שלאח"כ וה"נ בחמותה הבאה לאחר מיכן ומדר"י נשמע לרבנן אח"כ מצאתי תה"ל במ"ל שכ"כ:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna, 1908-1909
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: a815d2d7e767023bb340e0cb18fee9337cfe1fa3af836647e8d30c45a2306aff