[אות י] בתוי"ט ד"ה ולא. בסוף הדיבור. דלמא אתי למשרי. ואף דגם לקמן (פי"ג מ"ז) נראית בשעת נפילה כצרת בתו מ"מ כיון שממאנת בבעלה חי נראה יותר שעוקרת לנשואים הראשונים. משא"כ הכא שבעלה מת אינו דומה כ"כ עוקר' נשואים הראשוני' מעיקרא. תוס' (דכ"ט) ד"ה אי כר"א. ודוקא ביוצאת במיאון אבל בנמצאת איילונית אף דנמצאת אחר מיתת הבעל לא אמרינן דנראה כצרת בתו בשעת נפילה דלא מחסר מעשה וגם יש לה קול וידוע שלא היתה צרת בתו משא"כ במיאון דבשעת מיתה היה מחוסר מעשה מיאון וגם לית ליה קול. תוספות (די"ב א') ד"ה תני שהיו:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה יבמות · פרק 1 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a815d2d7e767023bb340e0cb18fee9337cfe1fa3af836647e8d30c45a2306aff