משנת ארץ ישראל על משנה ראש השנה · פרק 1 · משנה 5

בין שנראה – הירח החדש, בעליל ובין שלא נראה בעליל מחללים עליו את השבת – נראה שהתלמודים כבר לא הכירו את המילה ולכן שאלו מה פירושה. הירושלמי עונה "מהו בעליל? מפורסם" (נז ע"ב), ובתלמוד הבבלי: "לישנא דמיגלי", לשון שמתגלה, כלומר שהירח מתגלה (כא ע"ב). ברם, מסתבר שאין "עליל" אלא לשון ביאה, כמו "בַּעֲלִיל לָאָרֶץ" (תהילים יב ז), משורש על"ה, שמשמעו בא. הכוונה שהירח נראה נמוך במבוא הארץ, כלשון הברייתא הדנה בחלל שנמצא "בעליל העיר היו מודדין שמצות עיסוק מדידה"¹¹³תוס', סוטה פ"ט ה"א; ירו', פ"ט ה"ב, כג ע"ג; בבלי, מה ע"א. (כלומר שיש מצווה בעצם המדידה, אף שאינה נחוצה). "עליל" כאן הוא הכניסה לעיר, והיו מודדים אף שברור שהחלל קרוב לעיר. הצורה "עליל" מופיעה רבות בארמית במשמעות זו; כך, למשל, "עללתא" בארמית היא תבואה, אך אפשר לפרש שם גם במשמעות של ברור. לפי פירוש התלמודים גם אם נראה הירח בבירור, ומן הסתם ראוהו רבים, חייבים רואיו לחלל שבת ולהעיד, זאת אף שמן הסתם ראוהו גם עדים הגרים קרוב יותר שאינם צריכים לחלל שבת. לפי הפירוש המוצע ייתכן שהכוונה הפוכה: אם נראה הירח בעליל ספק אם העדות תקפה, שכן ספק אם נחשב הדבר להופעת הירח החדש, ואף על פי כן העדים צריכים לצאת לדרכם. ייתכן גם שהכוונה לאותו רעיון המובא בתלמודים: אם נראה הירח גבוה – ראוהו רבים, ואם נראה נמוך – ודאי לא ראוהו רבים, והמשנה קובעת שבשני המקרים העדים צריכים לצאת לדרכם.

רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת – הסבר דבריו תלוי בשני הפירושים שהוצעו לעיל. המשך המשנה עוסק במצב שצפויים בו עדים רבים, לפיכך הסבירו התלמודים שהרישא עוסקת במקרה דומה, כשהירח נראה בבירור, ולמרות העדים הרבים מחללים את השבת, ורבי יוסי חולק. ברם, ראינו כי ייתכן שהמשנה מדברת על מצב הפוך. עדותם של העדים בעייתית, והמחלוקת היא האם במצב זה כדאי שיצאו לדרכם. לפי הסבר זה המשך המשנה עוסק בשאלה אחרת, ומבחינה מבנית הדבר סביר ביותר. בשני כתבי יד: "אם לא נראה בעליל"¹¹⁴מ, גק. .